שיר תורה · פרשת השבוע
בְּהַעֲלֹתְךָ
כאשר תעלה את האור
סיוון תשפ״ו · במדבר ח:א–יב:טז
הָרָמָה
שִׁבְעָה לַהֲבוֹת אַהֲרֹן מֵרִים אֶל הַשָּׁמַיִם,
כָּל פְּתִילָה — מִלָּה, כָּל אוֹר — שְׁאֵלָה.
קֹדֶשׁ — הַקָּדוֹשׁ — בּוֹעֵר בְּזָהָב,
סִפּוּר עַתִּיק מִכָּל עֵת וּזְמַן.
הַכֹּהֲנִים
בְּנֵי אַהֲרֹן לְבוּשִׁים לָבָן,
עוֹמְדִים בֵּין הַחֹשֶׁך וְהָאוֹר.
לֹא מְלָכִים, לֹא גִּבּוֹרִים בְּחֶרֶב וָרֹמַח —
כְּלֵי נִשְׁקָם הוּא בְּרָכָה, בְּרוּרָה וּזַכָּה.
בִּרְכַּת כֹּהֲנִים
יְבָרֶכְךָ ה׳ וְיִשְׁמְרֶךָ
יְבָרֶכְךָ — שֶׁיִּתְבָּרֵךְ כָּל אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה
יָאֵר ה׳ פָּנָיו אֵלֶיךָ וִיחֻנֶּךָּ
יָאֵר — שֶׁיּוֹפִיעַ אוֹר הַשְּׁכִינָה עָלֶיךָ
יִשָּׂא ה׳ פָּנָיו אֵלֶיךָ וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם
וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם — זֶה הַכִּסּוּף הָעֲמֹק שֶׁל הָעוֹלָם
שְׁלֹשָׁה פְסוּקִים, שְׁלֹשָׁה שְׁעָרִים, שְׁלֹשָׁה מַפְתְּחוֹת שָׁלוֹם —
הַכֹּהֵן פּוֹרֵשׂ יָדָיו, וּמִלְחָמוֹת פּוֹסְקוֹת.
כַּפָּיו פְּשׂוּטוֹת, אֶצְבְּעוֹתָיו שְׁלוּבוֹת,
הַשְּׁכִינָה שׁוֹפַעַת — לֵב, נֶפֶשׁ, נְשָׁמָה.
חֲזוֹן הַשָּׁלוֹם
יוֹם אֶחָד עָשָׁן הַקְּטֹרֶת יַעֲלֶה
מֵעֵבֶר לַהֲרִיסוֹת, לַצַּעַר, לַשָּׁמַיִם הַשְּׁבוּרִים.
הַכֹּהֲנִים יַעַמְדוּ עַל הַר הַבַּיִת,
וְכָל הָעוֹלָם יִשְׁתֹּק — וְיִסְפֹּר
אֶת הַבְּרָכוֹת הַנּוֹפְלוֹת כַּגֶּשֶׁם,
אֵין עוֹד גָּלוּת, אֵין עוֹד כְּאֵב.
שָׁלוֹם
לֹא פּוֹלִיטִיקָה, לֹא צְבָאוֹת, לֹא הֶסְכֵּם —
אֶלָּא יְדֵי כֹּהֵן, דִּבְרֵי כֹּהֵן שֶׁמְּרַפְּאִים.
כַּאֲשֶׁר בְּנֵי אַהֲרֹן מַגְבִּיהִים אֶת הַשֵּׁם,
הָעוֹלָם נִזְכָּר לָמָּה בָּא לָעוֹלָם.
עַד בִּיאַת הַגּוֹאֵל
יְהִי רָצוֹן שֶׁנִּזְכֶּה לִרְאוֹת
אוֹר הַמְּנוֹרָה יַנְחֶה אוֹתָנוּ הַבַּיְתָה.
בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ, אָמֵן.
No comments:
Post a Comment